אני משכיר דירות לזמן קצר, לאנשים שצריכים לשמחות וכדומה. אדם הזמין ממני דירה לפני חודשיים דירה לארבעה ימים עבור חברים שבאים לחתונה, וכבר גביתי את התשלום באשראי. עקב המלחמה הוא ביטל את החתונה וכמובן את השכירות הדירה, האם צריך להחזיר לו את כל התשלום?
השכרתי את הדירה בחוזה לשנתיים, לאחר שנה הדייר רוצה לעזוב, האם הוא יכול לעזוב את הדירה, או שהוא צריך להמשיך ולשלם שכירות עד סוף תקופת החוזה? והאם הדין שונה אם לא חתמנו על חוזה?
הזמנתי אוכל בעזרת חברת המשלוחים וולט. מנה אחת שרציתי להזמין היה דג בלחם וצי'פס, התקשרו אליי להגיד לי שאין את הלחם של המנה והציעו לי משהו אחר, שאלתי אם אפשר לשים את הדג בלחם אחר (פוקצ'ה מושקעת – שזה מנה אחרת בתפריט שלהם בעצם), אמרו לי שכן. כשהגיעה המנה אז הגיע רק הפוקצ'ה בלי הדג ובלי הצ'יפס – שווי הפוקצ'ה שווה לשווי המנה של הדג, הלחם והצי'פס. פניתי לשירות לקוחות וכנראה הייתה אי הבנה ביני לבין הנציג של המסעדה ולבסוף החזירו לי את הכסף של המנה של הדג לחם וצ'יפס. אותו הלחם (פוקצ'ה מושקעת עם הרבה ממרחים וגבינה וכו') שהגיע אליי נשאר אצלי, הם לא ביקשו שאחזיר אותו. האם זה בסדר ליהנות מהפוקצ'ה הזו שקיבלתי בטעות, למרות שקיבלתי את הכסף החזרה?
ראובן קיבל מתנה לחתונה במתנה: "כרטיס-ספר" על סך 100 ₪. דהיינו, שובר כספי לקנית כספים ברשת חנויות הספרים "יפה נוף". לראובן אין מה לעשות אם כרטיס זה, יש לו כבר ספרים רבים ואין לו עניין ומקום לעוד ספרים, והוא יודע שזה ממש מיותר בשבילו כרטיס זה. לאחר השבע ברכות, שמעון, חברו הטוב של ראובן, הציע לקנות ממנו את הכרטיס ספר באותו הסכום הנקוב בו (100 ₪) מכיוון שממילא צריך לקנות ספרים בשווי 100 ₪, אז אין זה משנה. ראובן השיב בחיוב, ושמח על הצעתו של ידידו. אלא שלאחר ברור חברת יפה נוף אינה מסכימה שימכרו את הכרטיס ספר אחד לשני, בטענה שהכרטיס שייך אך ורק למקבל המתנה, ותו לא. כעת התעורר וויכוח. אם יש צדק בדברי חברת יפה נוף. חד אמר, שיש לחברה זכות להחליט ולהתנות שמכירת הכרטיס ספר תינתן רק למקבל המתנה, אף שאין עושים מזה עסק וממכר. וחד אמר, שאין שום זכות לחברה להחליט שלא למכור אחד לשני. שכל עוד שאין בזה רווח עסקי, אלא רק עזרה לשני שרי. ושאין להם זכות להתנות ולהחליט מה יעשו בכרטיס ספר.
אני משכיר דירה . השכן מעלי מבקש לאשר לו להוציא מרפסת סוכה. העניין הוא שסביר שזה יפריע לשוכרים שלי או אם הוא יתחיל בתקופה שהשוכרים של עכשיו יצאו ואני אצטרך להשכיר לחדשים לא כל כך יהיה קל למצוא שוכרים כי סביר שלא נוח לאנשים רעש, וכו. האם יש בעיה להתנגד?
חיפשתי לשכור יחידת דיור בשכונתנו לביתי הכלה לקראת יום נשואיה ולא מצאנו, עד שמצאנו יחידה שהייתה אמורה להתפנות באמצע ימי השבע ברכות, פנינו לשוכרים וביקשנום שיזדרזו בפינוי ונשלם להם 1000 ש"ח, הם הסכימו לכך ואמרו שמאחר שהם יוצאים בלחץ הם לא יספיקו לנקות את היחידה כראוי (דבר שהם היו מחויבים לזה בחוזה עם בעה"ב), והסכמנו לכך בחושבנו שנצטרך לעשות ניקיון בקטנה, כשהגענו לדירה חשכו עיננו, הכל היה מטונף שהבאנו צוות נקיון של 4 מנקים שעבדו על היחידה 8 שעות, וכמובן שילמנו על כך כמה מאות שקלים השוכרים שיצאו מהיחידה מבקשים את ה1000 ש"ח המדוברים, כשאמרנו להם שלא העלנו על דעתנו שמדובר על ניקיון כזה, הם טענו אמרנו לכם שלא נספיק לנקות. שאלתי מאחר ומדובר על נקיון שלא עלה על דעתנו כלל, האם הם לא אמורים לספוג לפחות חלק מעלות הניקיון?
חברה מסוימת פרסמה דיל שאם חבר מביא חבר מקבל הטבה, החבר שהביא רשם את זה על קישור של אדם שלישי, כך שהאדם השלישי קיבל את ההטבה. למי מגיעה ההטבה, לאדם השלישי או לזה שהביא את החבר?
היום דמי השדכנות נעים בין $770-$1000 כאשר בתמורה מקבלים רק שם של מועמד/ מועמדת ואם ההורים מבררים ומבקשים להמשיך לפגישה השדכנית רק מתאמת פגישות בין 2 הצדדים. האם משלמים דמי שדכנות? ומה עושים כאשר שדכנית בתהליך של השידוכים מוציאה שם רע על אחד הצדדים? מה עושים, כאשר השדכנית משתפת את המשפחה המורחבת שלה בתהליך שידוכים שהיא מתעסקת עימו ואחד מבני משפחתה מוציא שם רע/דיבה/לשון הרע ואומר שקרים? האם צריך לשלם לה אם השידוך יסתיים ? האם ההלכה מתירה זאת? האם ההלכה מאפשרת לנו לתבוע אותה על נזק ושקרים וזליגת אינפורמציה?
קבלן העביר עבודה לקבלן שני והשני לשלישי והשלישי מצא כסף בהריסת הבית (היתה מזוזה בבית שזה אומר שהבית היה של יהודי) ונמכר כנראה ליהודי למי שייך המציאה לקבלן המוצא או לבעל הבית או למוכר ואם יש קשר לשני הקבלנים הקודמים שהעבירו את העבודה וכמובן גם הם הרוויחו מהעסקה?!
ליד ביתי יש אילן פרי, שענפיו נוטים מעבר לגדר אל הרחוב, האם מותר לקטוף פירות אלה? ומה הדין כאשר עץ כזה נמצא בין חצרי ובין חצר השכנים, כלומר, עץ שגדל אצל השכן, וענפיו נושאי הפירות נוטים לתוך חצרי – האם מותר לי לקטוף את הפירות?
