מעיקר הדין מותר לאכול מה שנוסע ברכב בשבת. אולם מאחר וזה קבוע בכל שבוע יש לחשוש לחיילול השם על ההסכמה שלך לקבל אוכל שנוסע בכל שבת, על כן יש לבקש מההורים לא להביא איתם אוכל במדיה ואת סבורה שזה לא יגרום  להם שנאה נגד התורה.  כאשר יש חשש לעלבון שהיא תראה שלא משתמשים במאכלים בשבת, יש להקל ולהגיש [במידה ואין חשש לגבי הכשרות…], כיון שהיא מן הסתם עשתה זאת בשוגג ואינה מודעת די הצורך לאיסורי השבת, ומחמת שלא נעשה מעשה בגוף המאכל [כמובן במידה ולא נאפה בשבת].

מקורות: הראשונים במסכת עירובין דף מא ע"ב נחלקו האם קיים איסור להנות ממעשה שבת כעין זה שלא נעשתה מלאכה בגוף הדבר, וכגון שהגיע חפץ מחוץ לתחום שבת או על ידי רכב. התוספות הרשב"א והריטב"א בתירוצם הראשון שם הבינו שאין להקל בכך אלא באיסורים דרבנן כמו איסור תחומין, ולא באיסור מהתורה כמו בנסיעה ברכב. אולם בתירוצו השני כתב שם הריטב"א בשם רבינו יונה, שאיסור מעשה שבת נאמר רק כאשר נעשה מעשה בגוף הדבר כמו בישול, ולא בהבאתו לבד. אלא שאם נעשה הדבר במזיד, קנסו חכמים באיסור מיוחד שלא להשתמש בו. וראה בהרחבה בשו"ת מנחת שלמה סי' ה אות ב. להלכה, כתב בחיי אדם להקל בזה בשעת הדחק כמו במקרה שלך, והובא בביאור הלכה תחילת סי' שיח. כמו כן, בביאור הגר"א בסי' שיח שם כתב, שכל הנידון האמור אינו אלא כדי להתיר זאת באכילה למביא בעצמו, אולם, אנשים אחרים יכולים בשעת הדחק להנות מהמאכל אף אם התבשל באיסור, אם נעשה הדבר בשוגג ואין להם מאכלים אחרים לכבוד שבת.