אסור לומר לגוי לחמם תבשיל באופן האסור לישראל; אולם כאשר הגוי עושה מעשה שלא נועד בעיקרו כדי לחמם את התבשיל, אלא שאגב מעשה זה התבשיל מתחמם; וכגון, שמניח את התבשיל על גבי תנור חימום וכדומה, ולאחר מכן מפעיל את התנור כדי לחמם את הבית לצורך חולה, והתבשיל מתחמם מאליו – מותר לומר לו לעשות כן; משום שאמירה לגוי היא איסור דרבנן שאין בו מעשה, והקלו בו ב'פסיק רישא', דהיינו מלאכה הנעשית בהכרח אגב מלאכה אחרת. אולם, אסור לומר לגוי להניח תבשיל על גבי כיריים שעתיד להצית בהן אש לצורך עצמו, או להניח מאפה בתנור אפייה שעתיד להפעיל לצורך עצמו, משום שבאופן זה בודאי כוונתו גם לחימום התבשיל או המאפה. (שו"ע רנג-ה, משנ"ב-צט. שעה"צ-קד).