בפתיחת פחית בשבת יש לדון שאם עושה זאת ע"י פתיחת 'פתח יפה' יש בזה איסור מצד איסור 'בונה' בכלי, דמבואר בשו"ע ( שיד-א) שהגם שמותר לשבור כלי רעוע, אבל לפתוח פתח יפה אסור. וכן יש לדון מצד איסור 'מחתך'. אמנם מצאנו דיון בין הפוסקים האם פתיחת פחית נחשבת כ"פתיחת פתח יפה". בשו"ת אור לציון (ב-כז-ו) כתב שפתיחת הפחית בצורה שנקבעה בבית החרושת על ידי משיכת טבעת המחוברת ללשונית הפתיחה, אכן יש בה איסור כיון שיש בזה פתיחת פתח יפה. לעומת זאת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל כתב שאף שבית החרושת  בצורה מדויקת את פתיחת הפחית, אין זה משנה לאדם הפותח וכל כוונתו שלא יחתך בעת השתייה, לכן לא נקרא שמכוון לפתח יפה. (שש"כ ט ה-יא) ומשום כך כותב מרן הגרשז"א זצ"ל שאין לחוש לאיסור 'מחתך' היות ואינו מקפיד על המידה אלא פותח לפי הסימון ולא אכפת לו במידה זו או אחרת. אלא שיש להוסיף ולהדגיש כי בשנים האחרונות פתיחת הפחיות שונתה באופן שהלשונית נכנסת פנימה ואינה נתלשת ממקומה לגמרי, ובמקרה זה יש לומר שבודאי אין זה 'פתיחת פתח יפה' ומותר לעשותו בשבת. ואם רוצה להשתמש שימוש חוזר בפחית, יש לאסור לפותחה, כיון שנעשה בזה כלי. ובזמנינו, אף שמשתמשים בפחיות שתייה למיחזור, אין זה נחשב שימוש בפחית ככלי, אלא כחתיכת מתכת בעלמא ואין לאסור את פתיחתה בעקבות שמירתה למיחזור.