א. מקלוני ביוץ: 

גילוי הורמון LH ע"י בדיקת שתן. אמינות 90%.

ב. מעקב זקיקים ובדיקת דם:

מעקב של אולטרסאונד שבודק גודל הזקיק כאשר מגיע לגודל 20 מ"מ הוי אומר שזה ממש לפני הביוץ. ובדיקה זאת נעשית בשיתוף בדיקות דם כדי לזהות כמות האסטרוגן והפרוגסטרון. אמינות הגבוה ביותר. ובנוסף בדיקת רמת האסטורגן והפרוגסטרון בדם. ככול שיש יותר אסטרוגן פירושה שהיא קרובה יותר לביוץ. ואם רמת הפרוגסטרון גבוה פירושו שהיא כבר לאחר הביוץ.

ג. ע"י חום הגוף:

לפני ובעת הביוץ ישנה ירידה קלה בחום הגוף. לאחר הביוץ ישנה עליה של כחצי מעלה בחום הגוף. העלייה של האסטרוגן גורמת לירידת חום הגוף. והפרוגסטרון לאחר הביוץ גורם לעלייה בחום הגוף. הבדיקה של החום צריכה להיות מיד בעת קימתה מהמיטה בבוקר. קשה מאד לסמוך על האמינות של בדיקה זאת.

ד. בדיקת רוק:

מכשיר מיקרוסקופי קטן שמראה 3 מצבים ברוק. אין ביוץ, לקראת ביוץ ובזמן הביוץ. אמינות 90%.

ה. בדיקת דם LH:

ברגע שנמצא הורמון LH בדם פירוש הדבר שהאשה לפני ביוץ ממש.

ו. ע"י הפרשת ריר צוואר הרחם:

בצוואר הרחם יש אלפי בלוטות שמפרישות ריר במהלך החודש עיקר תפקידן לשמור על נקיון הרחם מפני זיהומים. במהלך החודש סוגי ההפרשות משתנים. בזמן שלא בסמוך לביוץ. הריר סמיך וחומצתי כדי לשמור על הרחם. בסמוך לביוץ. הריר מתרבה וניהיה דליל ונקי ואינו חומצתי על מנת לאפשר לזרע לכנס בקלות. 12 שעות לאחר הביוץ. הריר שוב חוזר להיות סמיך וחומצתי ע"י הפרשת הפרוגסטרון. ולכן תשמיש שנעשה לאחר 12 שעות מזמן הביוץ יהיה קשה יותר להריון בגלל חומציות הרירית שקוטלת את הזרע.

ז. וסת קבוע:

אשה שיש לה וסת קבוע, 14 יום לפני הוסת הקבוע, בדרך כלל ישנו הביוץ. וגם אשה שאין לה ווסת קבוע יכולה ללמד את עצמה פחות או יותר לפי ההפלגות שלה מתי היא מבייצת משום שבדרך כלל כאשר מגיע הווסת 14 יום קודם היה הביוץ.

דחיית הביוץ:

על מנת לדחות את הביוץ יש ליטול מיד (עדיף לאחר יום אחד מתחילת הוסת) בתחילת הוסת כדורים שנקראים אסטרופם הם מכילים אסטרוגן בלבד. (למספר הימים הרצוי לדחיית הביוץ עד שיגיע ליום יומיים לאחר המקוה)