טוב עשית שזרקת את העיתון, עיתון שנמצא בבית כנסת או בכל מקום ציבורי ויש שם תמונות או כתבות שלא לרוח התורה מותר לזורקם. ובנוסף, עיתונים לא אמורים להיכנס לבית כנסת גם לא עיתון חרדי, וכ"ש עיתון לא דתי, וכל שכן בתוך ארון ספרי קודש. הכנסת עיתון לבית כנסת ובתוך ארון ספרי קודש מהווה חילול בית הכנסת.

מקורות: בשולחן ערוך  חושן משפט סימן רסו סעיף ד “חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים, אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו”. מבואר שדבר שאסור להחזיקו אינו במצוות השבת אבדה, ואף מותר להורגו. ומקור הדין מופיע בגמ' במסכת בבא קמא דף פ עמוד ב "אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא נפק רב ודרש חתול מותר להורגו ואסור לקיימו ואין בו משום גזל ואין בו משום השב אבידה לבעלים וכיון דאמרת מותר להורגו מאי ניהו תו אסור לקיימו מהו דתימא מותר להורגו איסורא ליכא קמ"ל אמרי וכיון דאמרת אין בו משום גזל מאי ניהו תו אין בו משום השב אבידה לבעלים אמר רבינא לעורו" וכך גם פוסק הרמב"ם הלכות גזילה ואבידה פרק טז הלכה טו "חָתוּל רַע שֶׁהוֹרֵג אֶת הַקְּטַנִּים אָסוּר לְקַיְּמוֹ וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם גֵּזֶל וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם הֶשֵּׁב אֲבֵדָה אַף עַל פִּי שֶׁעוֹרוֹ מוֹעִיל אֶלָּא כָּל הַמּוֹצְאוֹ זָכָה בּוֹ וְהוֹרְגוֹ וְהָעוֹר שֶׁלּוֹ". ובספר פתחי חושן [על הלכות אבידה סוף פרק א' עמוד רצב] בהערה סח כתב ש"לכאורה יש ללמוד מכאן שבחפץ המיוחד לדבר איסור כגון סכין גילוח וכדו', אינו חייב בהשבה.ואפשר שאף אסור להחזיר כמו שמצינו גבי אבידת עכו"ם שאסור להחזיר ואמרו הטעם משום מחזיק ידי עוברי עבירה וכל שכן בישראל שיש גם משום לפני עור, ואף משלו אסור להושיט לו, וכמו שכתבו התוס' פרק קמא דעבודה זרה. ולפי זה נראה שאף על פי שנתבאר לעיל שמומר לתיאבון מחזירין לו אבידתו, בדבר שהוא מומר בו, אסור להחזיר לו." אלא שמהדין הנ”ל נראה שאין חובה, אבל אם ירצה יכול להשיב. אמנם בפתח”ח הביא ראיה נוספת לדבריו שבאבדת גוי אסור להחזיר כדי שלא להחזיק ידי עוברי עברה, וה”ה להחזיק דבר שמקיים בו איסור אין להשיבו. ועוד ראיה ממצא שטר שיש בו ריבית, שצריך המוצא לקורעו למרות שמפסיד לבעליו את הקרן. מוכח שדבר איסור לא משיבו לבעליו, וצריך להשליכו לאיבוד.