שוכרים דירה חדשה מקבלן עם אחריות על ליקויים , הדירה נמצאת בקומה 7, לשכן שגר מתחתנו בקומה 6 יש רטיבות בתקרה במקלחת הורים וגם רטיבות במקלחת ילדים. ככל הנראה מנזילת מים כלשהי. לצורך התיקון וביצוע העבודה נדרש מהשוכר להיות נוכח בדירה, אחרת הקבלן לא ייתקן.(ייתכן שהעבודה תיקח מספר ימים ואף יותר) האם המשכיר צריך לפצות את השוכר בגין ימי העבודה שמפסיד השוכר? האם המשכיר צריך לפצות את השוכר ולקזז משהו מדמי השכירות במקרה שאי אפשר להשתמש בחדרי המקלחת?
בבית הכנסת יש כמה קופות כמו כספות חזקות מעוגנים לקיר . ששם שמים כסף לצדקה וכספי נדרים וכו . בית הכנסת נפרץ הקופות נתלשו מהקירות ונגנבו . מי אחראי על הכסף הזה? האם הגבאי או מישהו צריך להחזיר את הכסף של הצדקות האלה . יש לציין שבית הכנסת היה סגור כמו שצריך?
שכן בקומה ראשונה בנה תוספת בניה לפני שבע שנים ועשה יסודות לכל ארבע הקומות .עכשיו שכן בקומה שלישית בונה האם צריך לשלם את מחיר היסודות כפי ששילם קומה ראשונה לפני שבע שנים .או את מחיר של בנית יסודות היום ?
חנות מסוימת מפקיעה מחירים ומוכרת מוצרים בפיקוח במחיר גבוה מהמותר בחוק. האם מותר לי להגיש תלונה על כך למשרד הכלכלה, או שיש בזה בעיה של ערכאות (או בעיה אחרת)?
שכיר שעבד בחנות, ובתוך זמן העבודה מכר סחורה פרטית שלו ללקוחות העסק. מה דינו ודין הרווחים שהפיק ?שמעתי שמורים שחצי מהרווחים יתן לבעל העסק
האם בית הכנסת אמור להשתתף בהוצאות הרכוש המשותף של הבניין מהם הוא נהנה? וטענת גבאי ביה"כ: הן ידוע בארץ ישראל יש חוק הפוטר את בתי כנסת מלשלם ארנונה ומיסים לעיירות ולרשויות המקומיות, אחרי שאפילו אנשים החילונים מייסדי המדינה החילונית הבינו ומבינים כי בית כנסת מקום המקודש לעם ישראל מדור דור, בית כנסת מקום המשרת את כלל הציבור ואינו רכוש פרטי או רכוש מסחרי, אינו צריך ואינו מן היופי שישלם אגרות ומיסים.
בנין שבו רוב מוחלט של דיירי הבנין אין להם צורך כלל במעלית שבת (אינם סומכים על זה מבחינה הלכתית) ואילו דייר אחד מעוניין בכך. א. האם יכול לחייב את דיירי הבנין להשתתף בהוצאות המעלית שבת או שעליו בלבד מוטל התשלום ב. במידה ודיירי הבנין מתנגדים להפעלת המעלית שבת מחמת סכנה שילדים קטנים יכנסו לשם או מטעמים אחרים, האם יש כח לשכן לחייבם בהפעלת המעלית שבת?
בבנין שלנו היתה סתימה בקו ביוב השייך לרוב דיירי הבניין, בערך כ-55% שייכים לו. כיון שהדחיפות בטיפול נפל עלי בעקבות עליית הביוב לחצרי, הזמנתי אינסטלטור, כאשר השכנים כולם מודעים לבעיה וגם הועד, האינסטלטור גבה כ-3000 ש"ח עבור הפתיחה וניקוי יסודי של קו הביוב וכן מכסה חדש וכו'. אני שילמתי מכיסי בידיעה והבנה שהתשלום יגבה מהשכנים. כעת, הועד טוען שהתשלום באחריות הצד שלנו בלבד, דא עקא שישנם שכנים שמשכירים דירותיהם ולא גרים בבניין ולא משלמים את חלקם, זאת ועוד, הדירה שלי היא דירת דופלקס בבנין, כלומר שני קומות מחוברות עם מדרגות, הועד טוען שאני צריך להיחשב כשני דירות בחלוקת התשלום. כך שיוצא שאני סופג כחצי מהתשלום כמעט עלי בעוד שאני הוא זה שטיפלתי מזמני ומכוחי. א. האם לא נכון היה שהתשלום מראש יחולק לכלל הדיירים בבניין ככל רכוש משותף כיוון שרוב השכנים שותפים לקו הביוב ? ב. האם אני צריך לספוג את אי האכפתיות של שכנים מסוימים לשלם את חלקם או שאני רשאי לקזז את חלקם ששולם על ידי מתשלום הועד השותף שלי. האם נכון שחלקי הוא כשני דירות בחלוקת התשלום, והלא אנו משפחה אחת בודדת?
הזמנתי מדרסים ושילמתי כבר סכום מראש, כשבאתי למדוד אם הם טובות לי מתברר שנעלי לא מתאימות בגודלן למדרסים, רציתי לקחת את המדרסים איתי בכדי למדוד בחנות נעלים בגודל המתאים, וכאן התחיל ויכוח ביני לבין האורטופד -הוא דרש את מלא הסכום כדי לשחרר לי את המדרסים למדידה באומרו שמהחנות לא יוצא מוצר בלי לשלם, ואילו אני לא רציתי לשלם את מלא הסכום לפני שאני יודע שהם מתאימות לי הוספתי ואמרתי לו שאם זה היה מוצר שאם זה לא מתאים לי אני יכול למכור לאחר הייתי משלם אבל כיוון שהם יצור מיוחד לפי מידת הנעל שלי אם הם לא מתאימות לי לא אוכל לעשות איתם כלום אז אני לא רוצה לשלם את מלא הסכום לפני שאני יודע שהם טובות בשבילי, הוספתי גם ואמרתי שאם הוא חושש שלא אחזור אקח רק אחת מהם בכדי לדעת את הנעל בצורה משוערת ואחת תשאר אצלו אבל גם לזה הוא לא הסכים, שאלתי היא האם אני אכן חייב לשלם לו את מלא הסכום בכדי לקחת אותם למדוד נעלים או שזכותי לסרב, יצויין שגם לאחר שיש לי נעליים מתאימות עדיין דרוש מהארטופד עוד עבודה סופית להתאמה סופית,
