ראובן קיבל מתנה לחתונה במתנה: "כרטיס-ספר" על סך 100 ₪. דהיינו, שובר כספי לקנית כספים ברשת חנויות הספרים "יפה נוף". לראובן אין מה לעשות אם כרטיס זה, יש לו כבר ספרים רבים ואין לו עניין ומקום לעוד ספרים, והוא יודע שזה ממש מיותר בשבילו כרטיס זה. לאחר השבע ברכות, שמעון, חברו הטוב של ראובן, הציע לקנות ממנו את הכרטיס ספר באותו הסכום הנקוב בו (100 ₪) מכיוון שממילא צריך לקנות ספרים בשווי 100 ₪, אז אין זה משנה. ראובן השיב בחיוב, ושמח על הצעתו של ידידו. אלא שלאחר ברור חברת יפה נוף אינה מסכימה שימכרו את הכרטיס ספר אחד לשני, בטענה שהכרטיס שייך אך ורק למקבל המתנה, ותו לא. כעת התעורר וויכוח. אם יש צדק בדברי חברת יפה נוף. חד אמר, שיש לחברה זכות להחליט ולהתנות שמכירת הכרטיס ספר תינתן רק למקבל המתנה, אף שאין עושים מזה עסק וממכר. וחד אמר, שאין שום זכות לחברה להחליט שלא למכור אחד לשני. שכל עוד שאין בזה רווח עסקי, אלא רק עזרה לשני שרי. ושאין להם זכות להתנות ולהחליט מה יעשו בכרטיס ספר.