לגבי האכילה והשתייה בבית הכנסת, נהגו להקל בפרט בחו”ל, שם הכלל הוא שכל בתי הכנסת נבנים על תנאי שלא יתקדשו באופן האוסר זאת, ומשום כך נהגו לערוך קידושים בבית הכנסת ונתינת “תיקון” לעילוי נשמת נפטרים, או ביום הנחת תפילין לבר המצוה וכו’. גם בארץ ישראל נהגו להקל בזה, מתוך הנחה שאף שתנאי לא מועיל להפקיע את קדושת המקום, אם המקום נבנה לכתחילה לשני השימושים יחד הדבר מותר, ויש שהקילו בזה אפילו בתנאי בלבד, גם בית הכנסת שלא נבנה לכתחילה לשני השימושים, מותר לעשות בו סעודת מצוה כמו סעודה שלישית, ואפשר שאף השמחה בשמחת תורה בכלל זה, ואולי גם הקידוש בבוקר, ראה שו”ע סי’ קנא-ד במשנה ברורה שם. דעת תורה מהרש”ם קנא-א. אגרות משה א-מה. שבט הלוי ט-ל. יחוה דעת ג-י). ומכל מקום אסור לשתות שום משקה המשכר ויש להקל בטעימה מועטת (הלי"ע א-רסב. משנ"ב קנא-כ. יבי"א ו-יד. משנ"ב תרסט-יז).