מותר לבעל האבוקדו לברך על האבוקדו ואין זה בכלל מנאץ ה'.

מקורות: החבר שגנב וסחט את הלימון, נראה שיש כאן שינוי מעשה ושינוי מעשה קונה גם בלי יאוש  שו"ע סימן שס סעיף ה. נחלקו הפוסקים [משנה ברורה סימן קצו ס"ק ד] אם נעשה שינוי בגנבה וקנה את הנגבה בשינוי מעשה אם מותר לברך או שמא אין זה מברך אלא מנאץ. ונראה שכאן יש שינוי מעשה והגנבה קנויה לגנב, ולגבי הגנב עצמו יש שיטות שאסור לברך, אבל לחברו שמקבל את החפץ הגזול אין את האיסור של מנאץ, כיון שהוא לא גזל והגנבה יצאה מרשות הבעלים. בנוסף, יש כלל שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ואם גזל מיץ לימון ושפך לאוכל של חברו, ואין כאן שינוי מעשה, מסתבר שמותר לבעל הפירות לאכול, ואין עלינו לאסור עליו לאכול את האוכל שלו, משום שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו.