הכרעת הפוסקים להחמיר בבישול במיקרוגל אף שיש לדון בזה, אבל כמובן רק בבישול, לא בחימום מאכל מבושל, שבזה אין איסור בישול עכו"ם, וגם חימום מים מותר על דיי גוי כיון שהם דבר הנאכל כמות שהוא חי. כמו כן אם המאכל היה עטוף הרמטית המיקרוגל אינו נאסר.

מקורות: בהגהה על דברי השולחן ערוך סי' קיג המחלק בין אוכל מבושל (אסור) לבין אוכל ומלוח ומעושן (מותר), כותב הרמ”א את הכלל: “גם כבוש אינו כמבושל, דלא אסרו אלא בישול של אש” (יו”ד סימן קיג, סי”ג). מכאן שיש מקום לדון על בישול עכו”ם במיקרוגל: האם דין בישול במיקרוגל כדין בישול באש, או שמא אין דינו כדין בישול באש? מחד, קריאה פשטנית של דברי הרמ”א, שמקורם בדברי הטור, מורה שלא נאמר האיסור אלא על בישול באש בלבד, ואילו כל שאר אופני בישול והכנת מזון אינם בכלל האיסור. מאידך, ניתן לומר שהחילוק האיכותי שבין מאכל המבושל באש (דהיינו, במים העומדים על האש, או בתנור אש) לבין מאכל המבושל במיקרוגל הוא חילוק דק, ואינו דומה להבדל הבולט שבין אוכל מבושל לבין אוכל מעושן או מלוח. עקב ההבחנה הגסה בין אוכל מלוח לבין אוכל מבושל, התירו חז”ל את המלוח, ואילו אוכל המבושל במיקרוגל יהיה בכלל האיסור. אמנם בדרכי תשובה (סימן קיג, סקט”ז) מצאנו שהתיר מאכלים שהתבשלו בחמה, כיון שאין על בישול בחמה שם בישול – למרות שבמבחן התוצאה לכאורה אין חילוק בין בישול בחמה לבין בישול באש, והוסיף שם להביא מחלוקת בין הפוסקים לעניין בישול באדים, עיי”ש. ומכאן לכאורה מקום להתיר בישול עכו”ם במיקרוגל, שאינו חמור מבישול בחמה, וגם מה שהביא שם פוסקים שהחמירו בבישול באדים הוא רק משום שמקור האדים באש, ולא משום התוצאה הדומה לבישול דעלמא. אך בס’ שבות יצחק הביא בשם הרב אלישיב שיש להחמיר בבישול במיקרוגל, וכן כתב בשבט הלוי (ח”ז, סימן קפה, וח”ט, סימן קסב), עיי”ש טעמו, ועדיין צ”ב.